מבקר בחנות התקרב לחלון הראווה וראה משהו מעניין כל כך שלא רק שהוא קרא למוכר, אלא התחיל מיד להרעיף עליו שאלות:

- ומה זה הבורבולטור הזה? הוא כולל גם קוקורינו צדדי? הוא פועל על סוללות על חשמל?

המוכר המתקרב, בטרם הוא עונה על השאלות, עטה על עצמו פרצוף "מברך לשלום" ואמר:

- שלום.

ההפסקה לאחר ה"שלום" הייתה כה ארוכה שהקונה התפוצץ:

- מה זה, החלטת ללמד אותי נימוסים? אתה מרמז על כך שלפני השאלות שלי הייתי צריך לברך אותך לשלום? הדבר המטורף הזה עניין אותי עד כדי כך שהצפתי אותך בשאלות והייתי מוכן לקנות אותו, ואילו אתה מצביע לי על כך ששכחתי להגיד "שלום"?!

מסקנה: לא חייבים אפילו לברך תמיד את הלקוח לשלום, אלא על פי הנסיבות. ברכת השלום היא לעיתים לא במקום...