לחברה אחת לא היו מספיק אמצעים לשלם עבור פרסום בירחונים. במקום זאת הזמינה החברה דף עם פרסומת שהודפסה ע"ג נייר איכותי. הדף הזה נראה כהעתק מעמוד הירחון והיו לו כל הסממנים הדרושים לכך כגון מסגרות, חלקי טקסט, מספור עמודים ועוד. הדפים הללו נשלחו הן ללקוחות קבועים, הן ללקוחות פוטנציאליים, חולקו באמצעות הסוכנים והופצו באמצעים אחרים.

אנשים קיבלו את הפרסום כאמיתי ואחדים אף זיהו את ירחון מסוים. התוצאה – החברה נראתה סולידית יותר, אך ללא הוצאות שהיו צריכות להתלוות של התדמית שכזאת.