השיטה הזאת די נפוצה בקרב המשווקים המקצועיים בתור כלי למכירות פרטיות ובקרב חברות מסוימות (למשל Microsoft) בתור מהלך שיווקי. הכוונה היא לחלוקת הסכום הכולל למספר חלקים, והתאמה של כל חלק למרווח זמן מסוים.

נניח שאתם מוכרים סט של סירים ב- 1000 דולר. יקר? אם אתם לא בעלים של מסעדה – זה אפילו יקר מאוד. איך לשכנע את הלקוח שזה לא יקר, אלא זול? תציגו בפני הלקוח את החישובים הבאים: 1000$ - המחיר הכולל של סט הסירים השלם.

תקופת האחריות – מעל 50 שנים, זאת אומרת 20 דולר בלבד לכל שנת אחריות. זהו כבר סכום קטן יחסית – קרוב ל- 100 ₪. או כ- 25 אגורות ליום. וזה תמורת כל הסט. ותמורת סיר אחד (מתוך שישה) – 4 אגורות ליום בלבד. או אגורה אחת לשעה שבה תטגנו קציצות.

נכון שאף אחד לא יצטער על אגורה אחת ששולמה עבור ארוחה איכותית? שתעזור לשמור בתוך המנה יותר וויטמינים ותעשה אותה הרבה יותר טעימה?

דוגמה אחרת: מציעים לכם להשתמש בתוכנות רשמיות ולא פיראטיות, במחיר של כוס קפה ליום (MS Office).

דוגמה נוספת: המוני מודעות פרסום בעיתונים שמציעות לרכוש רכב (לפעמים אפילו רכב יקר למדי) תמורת 100-300 דולרים בחודש, באמצעות התשלום בקרדיט (חלוקה לתשלומים).

תחשבו, איך אתם יכולים לשנות את היחס של הלקוח למחיר שלכם? תציעו לו זווית ראיה חדשה על המחיר: שיראה אותו לא בתור משהו שלם, אלא בתור סכום של תשלומים קטנים. הרבה יותר קל להתמודד עם מחיר של 1000 מאשר עם מחיר של 12000.