צור קשר

 

 
 

 

אליהו ארנד - בעלים ומנהל הוםביז!

אליהו ארנד יועץ עסקי להכפלת רווחיות העסק והבעלים של אתר הוםביז

מנחה ויוצר התכנית:

"הנחיית בעלי עסקים להרוויח 12,000₪ נוספים ויותר בכל חודש, ב-100% אחריות!"

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

לא לדפים עם סיסמאות!!!

מפרי עיטו של:   צוות חשיבה - HomeBiz

להדפסה
ישנה קטגוריה מסוימת של מידע שהגישה אליה יכולה וצריכה להיות מוגבלת. מדובר בתוכן של תיבת הדואר שלכם, בטלפון הסלולארי וכרטיסי האשראי שלכם, במסמכי הנהלת חשבונות, בפיתוחים מדעיים, בתוכניות ופרויקטים, ועוד רבים אחרים.

מעבר להגבלה פיזית של גישה (מאבטח בכניסה או כספת משרדית) ישנה גם הגבלה דיגיטאלית. המידע הינו נגיש אך ורק לאנשים שיש ברשותם שם התחברות וסיסמאות מתאימות (או מספרי זיהוי אישיים). אם אין לכם את הסיסמה של תיבת הדואר אתם לא תוכלו לצפות בתוכן שלה. בדומה לכך, אם אין לכם מספר זיהוי אישי אתם לא תוכלו למשוך כסף באמצעות כרטיס האשראי. אם אין לכם מספר סיסמאות ברמות ביטחון שונות לא תוכלו להפעיל את המחשב ולא תוכלו להעלות את תוכנת ניהול החשבונות, וכדומה.

לפי מראית העין מדובר בשיטה מעולה. במיוחד בהתחשב בעובדה שישנן שיטות קידוד והגבלת גישה מסוימות אשר מותקנות כמעט בכל דבר ובמקרים מסוימים אפילו אין אפשרות לנתק אותן. כלומר, השימוש בהן הינו בגדר חובה (זוהי למעשה הדרך של היצרנים להגן עלינו). וברמת העיקרון, מי שצריכה להיות לו גישה למידע מסוים או למכשיר מסוים – יש לו את הגישה. ולאחרים – אין. בואו נשאיר בצד את כל האנשים שבכלל אין להם גישה למכשירים אלקטרוניים ולאמצעיים כלכליים (אפילו פרטיים). מספרם של אנשים כאלה הולך ופוחת. מדובר בעיקר בילדים ובזקנים. אפילו אם תהיה להם גישה לסיסמאות, ככל הנראה הם לא יוכלו להשתמש בהן.

ובכן, ברמת העיקרון הכול פשוט מושלם. אבל למעשה הכול בדיוק הפוך. יצא לכם לראות הרבה אנשים שלא רושמים בכלל את כל הסיסמאות שלהם? שלא מתעדים בשום דרך את מספרי זיהוי האישיים שלהם? כאלה שמשתמשים אך ורק בזיכרון האישי שלהם? אני כמעט ולא ראיתי אנשים כאלה לאחרונה. כל יתר האנשים מנהלים רשימות. דבר סביר, אם אף אחד אחר לא רואה ולא קורא את הרשימות שלכם.

אבל איך תקראו למצב שבו ברוב המשרדים במקום בולט אחד מרוכזים כל מספרי הזיהוי האישיים, הסיסמאות ומידע אחר והמאפשר קבלת גישה למאגרי מידע שונים? תבוא, תעתיק ותשתמש. אז למה לקודד קבצים אם כל אחד בקלות יכול לקבל את הסיסמה? למה ליצור מספרי זיהוי אישיים אם בתיק איפור ישנו פתק שעליו רשומים כל הקודים המאפשרים גישה לטלפון הסלולארי ולכרטיסי האשראי? ובנוסף לכך מספר הזיהוי האישי רשום על כרטיס האשראי במרקר לא מחיק?

האם יש טעם בכל ניסיונות החסימה הללו, אם הצרכנים מוכנים לחלק את המפתחות אליהם בחינם? למה לבזבז על זה זמן וכסף, אם אחר כך לא משתמשים בזה?

תחשב על אבטחת המידע הדיגיטאלית בחברה שלכם. בהתאם לסטטיסטיקה, בשליש מהחברות רמת ההגנה של המידע הממוחשב מפני גניבות הינה נמוכה ביותר. תבוא ותגנוב כל מה שבא לך. והרבה אנשים באמת עושים זאת.
מה הלקוח קונה? (חומר למחשבה)הנזק שנגרם מחוסר ההתאמה בין המבחר המפורסם למלאי

הוסף תגובה!

המייל והטלפון לא יפורסמו ויישארו בינינו

רוצה לקבל יותר טיפים, עצות וסודות עסקיים ישירות למייל הפרטי שלך? 

הזן כאן את השם שלך
ואת המייל שלך
(למשל: eli@gmail.com)

כל מספר ימים תקבל טיפ/תובנה/עדכון חדש ישירות לתיבת המייל שלך! פרטיך ישמרו אצל אליהו ארנד בלבד, ולא יועברו לשום גורם אחר. בהבטחה! תוכל להסיר את עצמך בכל רגע, בלחיצת כפתור!